המעכב poly-adenosine diphosphate–ribose inhibitor - Talazoparib הראה פעילות אנטי גידולית בקרב מטופלות עם סרטן שד מתקדם ומוטציה ג'רמינלית ב-BRCA 1 ו-BRCA 2.
עוד בעניין דומה
המחקר הנוכחי הינו מחקר אקראי, תווית פתוחה, פאזה 3 בו מטופלות עם סרטן שד מתקדם ומוטציית BRCA1/2 ג'רמינלית חולקו, ביחס 2:1, לקבלת Talazoparibי(1 מ"ג ליום) או טיפול סטנדרטי בתרופה אחת לפי בחירת הרופא (capecitabine, eribulin gemcitabine או vinorelbine במחזורים מתמשכים של 21 יום). התוצא הראשוני היה הישרדות ללא התקדמות המחלה, כפי שהוערכה על ידי סוקרים עצמאיים שלא מודעים לאופי הטיפול והחלוקה.
מתוך 431 מטופלות שעברו חלוקה, 287 חולקו לקבלת Talazoparib ו-144 לקבלת טיפול סטנדרטי. הישרדות ללא התקדמות המחלה החציונית הייתה ארוכה יותר משמעותית בקבוצת ה-Talazoparib בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי (8.6 חודשים בהשוואה ל-5.6 חודשים; hazard ratio להתקדמות המחלה או לתמותה 0.54 ; 95%CI 0.41-0.71 ; p<0.001). ה-Hazard ratio החציוני לתמותה בהערכת ביניים היה 0.76 (95%CI 0.55-1.06 ; p=0.11י[57% מהאירועים הצפויים]).
שיעור התגובה האובייקטיבית היה גבוה יותר בקבוצת Talazoparib בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי (62.6% בהשוואה ל-27.2% ; Odds ratio 5.0 ; 95%CI 2.9-8.8 ; p<0.001).
תופעות לוואי המטולוגיות בדרגה 3 או 4 (בעיקר אנמיה) אירעו ב-55% מהמטופלות בקבוצת ה-Talazoparib ו-38% מהמטופלות שבקבוצת הטיפול סטנדרטי. תופעות לוואי לא המטולוגיות דרגה 3 אירעו ב-32% ו-38% מהמטופלות, בהתאמה. תוצאים על פי דיווחי המטופלות היו לטובת ה-Talazoparib. סך הכל נצפו שיפורים משמעותיים ביתרונות הכלליים ובעיכוב בזמן עד להידרדרות קלינית משמעותית לפי מדדי איכות חיים כלליים ומדדי סימפטומים של סרטן השד.
בקרב מטופלות עם סרטן שד מתקדם ומוטציית BRCA1/2 ג'רמינלית, טיפול ב-Talazoparib בלבד סיפק יתרונות משמעותיים בהשוואה לכימותרפיה הסטנדרטית ביחס להישרדות ללא התקדמות המחלה. תוצאים על פי דיווחי המטופלות היו טובים יותר עם Talazoparib.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר