כ-20% מהחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת מאובחנים עם סרטן בשלב IV וכ-30% יפתחו גרורות לאורך המעקב אחרי כריתת הגידול הראשוני.
עוד בעניין דומה
בכתב העת World Journal of Surgical Oncology פורסם מחקר שנועד לבחון את משמעות מעורבות קשריות הלימפה האזוריות (LN) בסרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת (mCRC).
במחקר השתתפו 1,147 מטופלים שאובחנו עם mCRC ועברו כריתה כירורגית של הגידול הראשוני. בסך הכל 167 חולים מוינו לקבוצת קשרית לימפה שלילית (LN-) ועוד 980 לקבוצת קשרית לימפה חיובית (LN+).
בקרב החולים מקבוצת LN+ התגלה שיעור גבוה באופן מובהק של גידולי T4 (p = 0.008), אדנוקרצינומה לא ממוינת (poorly differentiated adenocarcinoma, p<0.001), פלישת לימפו-וסקולרית (p <0.001), ופלישה פרי-נוירלית (p<0.001) ביחס לחולים מקבוצת LN-. לחולי LN- היה שיעור גבוה יותר באופן משמעותי של גרורות ריאתיות (p<0.001), ולעומת זאת שיעור הזריעה הצפקית (p<0.001) ושיעור הגרורות בקשריות לימפה מרוחקות (p<0.001) היה גבוה משמעותית בקבוצת LN+. ההישרדות הכוללת (OS) למשך 5 שנים בקבוצת LN+ הייתה נמוכה באופן מובהק מזו שבקבוצת LN- (23.2% בקבוצת LN- לעומת 18.1% בקבוצת LN+; p = 0.040). בחולים שנותחו במטרה להביא לריפוי, לא נמצא שינוי מובהק בשיעור ההישרדות הכוללת לחמש שנים בין שתי הקבוצות (19.5% בקבוצת LN- לעומת 24.3% בקבוצת LN+ ; p = 0.890).
לסיכום, לחולי סרטן גרורתי של המעי הגס והחלחולת עם LN+ שעברו כריתה ראשונית של הגידול יש מאפיינים קליניים ופתולוגים גרועים יותר כולל שיעור גבוה של זריעה צפקית וגרורות בקשריות לימפה מרוחקות, בהשוואה לחולי LN-. לחולי LN+ היו תוצאים גרועים יותר לטווח הארוך בהשוואה לחולים עם LN-. יחד עם זאת, ניתוח כריתה במטרה לרפא, בחולי LN+ ובחולי LN- נושא תוצאים הישרדותיים דומים.
מקור: