דלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis – PsA), היא דלקת מפרקים כרונית ודלקתית. בהעדר טיפול, מחלה זו עלולה להוביל לשחיקה ולעיוותים של מפרקים ולירידה באיכות החיים. ידוע כי PsA קשור למחלות נלוות מרובות ובכללן תסמונות לב וכלי דם, מחלות מטבוליות ופגיעה בבריאות הנפשית. לתחלואה הנלווית ל-PsA השפעה שלילית מוכחת על תוצאי התחלואה והתמותה של המחלה.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Psoriasis and Psoriatic Arthritis, ביקשו החוקרים לאפיין עוקבה של חולים עם PsA ולבחון כיצד דיכאון משפיע על מדדי תוצא של PsA.
המחקר הנוכחי בוצע במתכונת תצפיתית ופרוספקטיבית וכלל סך של 527 חולי PsA. במסגרת ביקורי מעקב סטנדרטיים אספו החוקרים נתונים דמוגרפיים, היסטוריה רפואית, מידע בנוגע לשימוש בתרופות ובוצעו בדיקות קליניות.
תוצאות המחקר הדגימו כי דיכאון דווח בקרב 22.8% מהנבדקים, חרדה ב-18% והפרעת קשב וריכוז ב-4%. דיכאון היה נפוץ יותר בקרב נבדקות נשים (P < .001). בתחילת המחקר, לחולי PsA ללא דיכאון נלווה ולאלה עם דיכאון היה מספר מפרקים נגועים (רגישות ונפיחות) וציון RAPID3י(Routine Assessment of Patient Index Data 3) דומים (P=.04). בקבוצה עם דיכאון נלווה, שטח הפנים הנגוע בפסוריאזיס היה נמוך יותר (P=0.04). בשנה הראשונה, לכל החולים היה שיפור בתוצאים הקליניים. עם זאת, לחולים עם דיכאון היתה ספירת מפרקים רגישים גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לאלה ללא דיכאון (P=.001).
מתוצאות מחקר זה עולה כי בחולי PsA עם דיכאון, קיימת אי הלימה בין שיפור במדדים המוערכים בידי רופא לבין התוצאים המדווחים על ידי המטופל. תצפיות אלו מדגישות את חשיבות ההתייחסות לדיכאון ומצוקה פסיכולוגית, כחלק מתוצאי הטיפול ב-PsA ומצביעות על הצורך לטפל בכאב שיורי באמצעות גישות קו-אדג'ובנטיות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
